פסק-דין בתיק ת"א 5374-06

א.         עובדות

1.         התובע בעלים ומחזיק ברפת המצויה בכפר ויתקין (להלן: "הרפת").

2.         הנתבעת 1 (להלן: "מיטב") עסקה שנים רבות בבנייתן של רפתות כאשר מנהלה, בעל המניות שלה והרוח החיה בה היה הנתבע 5 (להלן: "מאור").

3.         מאור הינו אביהם של הנתבעת 3 (להלן: "עוקב") והנתבע 4 (להלן: "אוהד").

4.         במחצית שנות התשעים של המאה הקודמת העביר מאור את מניותיו וזכויות הניהול במיטב לבתו עוקב כאשר הוא נותר פורמלית לעבוד במיטב כעובד שכיר, המעניק ידע מקצועי שנצבר אצלו משך שנות דור בתחומי פעילותה.

5.         התובע פנה בסוף שנת 2001 למיטב לקבלת הצעה לבנייתה של רפת חלופית. מיטב הגישה הצעה לתובע, האחרון קבלה והרפת נבנתה כשהגג המחפה אותה עשוי לוחות מאיסכורית. לוחות האיסכורית הנ"ל הינן מתוצרתה של הנתבעת 2 (להלן: "איסכור").

6.         אין חולק כי  מיטב נקלעה לקשיים כלכליים וכיום היא לא פעילה יותר.

7.         בכתב תביעה מתוקן עותר התובע כי ביהמ"ש יחייב את הנתבעים, כ"א בגדרי אחריותו, שתקבע ע"י ביהמ"ש, לשלם לתובע סך של 378,546 ש"ח.

8.         כ"א מהצדדים צרף לכתב טענותיו חוו"ד מומחה מטעמו. נוכח פערים משמעותיים בין חוות הדעת מונה המהנדס והשמאי דן אורמן כמומחה מטעמו של ביהמ"ש (להלן: "המומחה"). על המומחה הוטל לבדוק את גג הרפת, וככל שימצא בו ליקויים להציע דרכי פתרון ולכמתם בכסף.

ב.         הדיון

1.         התובע טוען כי:

א.         יש לדחות את טענת ההתיישנות ו/או השיהוי שמעלה איסכור. עילת התביעה נולדה בשנת 2003 ומכאן שהתביעה הוגשה במועד.

ב.         באוגוסט 2003 גלה לראשונה סימני חלודה בגג הרפת ופנה למיטב למצוא פתרון לבעיה. מיטב לא עשתה מאומה זולת הפנייתו לאיסכור. האחרונה שלחה נציג מטעמה לבדיקת מצבו של הגג, אך פרט לכך לא עשתה גם היא מאומה.

ג.          עפ"י חוות דעתו של השמאי אסא זוהר ממאי 2006, עלות תקון הגג הייתה      142,130 ש"ח.

ד.         הוא פנה בדרישה כפולה למיטב ולאיסכור לבצע החלפה ו/או תקון של הגג אך סורב.

ה.         הואיל ומיטב ואיסכור לא עשו מאומה להקטנת הנזק שהחמיר מיום ליום, לא נותרה לו ברירה אלא להתקשר עם חברת יעקובוביץ' את ברייר בע"מ (להלן: "הקבלן החדש"). ביום 14.10.09 שלח הודעה לצדדים ולביהמ"ש בה התרה כי אם הנתבעים לא יבצעו המוטל עליהם, יבצע זאת הוא באמצעות הקבלן החדש.

ו.          הקבלן החדש בצע פרוק והרכבה מחדש של גג הרפת, דרש ואף קבל ממנו סך של 290,000 ש"ח בלווית מע"מ.

ז.          יש לקבל את חלוקת האחריות המוצעת ע"י המומחה אורמן. הכימות הכספי שהוצע על ידו לא עמד במבחן המציאות ויש לשפותו בגין ההוצאה הממשית שנאלץ לשלם בעל כורחו לקבלן החדש.

ח.         ההליכים בין הצדדים נמשכים זה כ-5 שנים אולם רק בישיבת ק. משפט מיום 22.1.09 הודיעה עוקב לפרוטוקול כי מיטב חדלת פרעון מאז סוף שנת 2007.